לאחר 4 ישיבות סוערות

רפורמה במשק המים מתקדמת: הרשויות יקבלו סמכות – והמע”מ במוקד המחלוקת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק משמעותיות לתיקון חוק תאגידי מים וביוב. ההצעות, שהוגשו על ידי ח”כ איתן גינזבורג וח”כ ווליד טאהא, נועדו לאפשר לרשויות המקומיות לנהל בעצמן את שירותי המים והביוב – ללא תלות בתאגידים ייעודיים.

האישור הגיע לאחר ארבע ישיבות סוערות במיוחד, שבמהלכן הצליח היו”ר ביטן לגשר בין עמדות משרד האנרגיה והתשתיות, משרד האוצר ומציעי החוק. עם זאת, מספר סוגיות מהותיות עדיין נותרו פתוחות ויידונו בהמשך, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

לדברי ביטן, מטרת הרפורמה היא להעניק לרשויות מקומיות חזקות ויעילות את האפשרות לנהל את משק המים בעצמן:

“אנחנו רוצים לאפשר לרשויות שמנהלות את עצמן היטב – לנהל גם את משק המים שלהן. זה לא יהיה לכל אחד, אלא רק למי שיעמוד בקריטריונים מחמירים”.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בירך על קידום החוק והדגיש כי מדובר במהלך חשוב שיצמצם בירוקרטיה ויבטל משרות מיותרות:

“החוק יבטל משרות פוליטיות וישמור על משק כספי סגור. אנחנו לא רוצים ליצור עוד מנגנונים מנופחים – אלא לתת לרשויות חזקות כלים אמיתיים”.

ח”כ גינזבורג הוסיף כי הרפורמה נועדה בראש ובראשונה להקל על האזרחים:

“רשויות יעילות צריכות לקבל את הסמכות לנהל את המים שלהן – זה יוביל לשירות טוב יותר ולחיסכון לציבור”.

אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיונים היא נושא המע”מ על חשבונות המים. השר כהן מתח ביקורת חריפה על המצב הקיים וטען כי בעת הקמת תאגידי המים נוספה לציבור עלות מיותרת:

“העברת השירות לתאגידים הביאה לכך שהאזרח משלם גם מע”מ – תוספת שנולדה בחטא. צריך למצוא דרך להקל על הציבור”.

גם היו”ר ביטן התייחס לנושא וציין כי בעבר נעשה ניסיון להפחית את העלויות דרך הסדרים אחרים, אך לדבריו ההשפעה נשחקה עם השנים. מנגד, נציג משרד האוצר טען כי הפגיעה בציבור הייתה מינימלית, בעוד שהמגזר העסקי דווקא נפגע יותר.

ביטן הבהיר כי סוגיית המע”מ תיבחן לעומק ותוסדר בהמשך הדרך, לפני אישור החוק הסופי.

במהלך הדיונים נשמעו גם חילופי דברים חריפים, אך לצד זאת הודגש כי ישנה הסכמה רחבה יחסית סביב הצורך ברפורמה. השר כהן ציין כי החוק צפוי לזכות לתמיכה רחבה בכנסת:

“כשהחוק יגיע למליאה – תהיה לו תמיכה רחבה מאוד. מדובר במהלך נכון לדמוקרטיה ולשלטון המקומי”.

לפי ההצעה, רק רשויות שיעמדו בשורה של תנאים מחמירים יוכלו לנהל את משק המים בעצמן. בין הקריטריונים: עמידה ביעדי פחת מים, שיעורי גבייה גבוהים, ביצוע תכניות פיתוח, ניהול כספים במודל סגור ויציבות פיננסית. בנוסף, כל רשות שתנהל את התחום תחויב להחזיק חשבון בנק ייעודי, והכספים ישמשו אך ורק לצרכי משק המים והביוב.

בסיום הדיון אושרה ההצעה פה אחד לקריאה ראשונה. ח”כ גינזבורג הודה לכל הגורמים המעורבים והדגיש כי למרות חילוקי הדעות – המטרה המשותפת היא חיזוק משק המים בישראל ושיפור השירות לציבור.

כעת, העיניים נשואות לשלבים הבאים של החקיקה – שם צפויות להתברר הסוגיות הרגישות שנותרו פתוחות, ובראשן שאלת המע”מ והשפעת הרפורמה על האזרחים והעסקים