דפנה, ששימשה כמנהלת בית הספר “צוקי אביב” בתל אביב, הייתה דמות מופת בעולם החינוך – אשת חינוך אהובה, רגישה וחכמה, שנגעה בלבבות תלמידים, מורים והורים לאורך שנות עשייתה.
חבריה ומכריה מתארים אותה כאדם של צדק וחסד, שחיה ופעלה מתוך שליחות אמיתית. הפסוק “ואהבת לרעך כמוך” היה לא רק ערך שהיא לימדה – אלא דרך חיים שבה ניהלה את יומה ואת יחסה לאנשים סביבה.
כבר בראיון הראשון לתפקיד הציגה את עמדתה הערכית הברורה: חינוך קודם כול הוא אהבה, אמונה באדם, ויכולת לראות כל תלמיד כאילו היה בנה.
דפנה נפרדה מקהילת בית הספר בסוף שנת הלימודים הקודמת באצילות ובאהבה גדולה, אך גם לאחר פרישתה המשיכה ללוות את הצוות, את תלמידי בית הספר ואת סגניתה כמנטורית מסורה, עד שכוחותיה אזלו.
עמיתיה מספרים כי גם ברגעים הקשים ביותר, שמרה על חיוך, על תקווה ועל אמונה בדרך.
היא בחרה בחינוך – ובחרה באנשים.
דפנה יבין־רכס בתו של חיים יבין , והותירה אחריה מורשת של חכמה, רוך ואהבה.
זכרה יישמר בליבם של תלמידיה, חבריה וקהילת החינוך בישראל לעד
המיזם הרמת גני לב לאלירן להשאלת ציוד לבית אבלים מטעם עיירית רמת גן בניהולו של הרב שמריהו עומדים ומסעיים למשפחה לכל מה שצריכים לימי השבעה
צילום פייסבוק : מחוז תל אביב
