תלמידי תיכון בליך ואלון יצאו לקבל באהבה וברגש גדול את פניו של יוסף חיים אוחנה, שהשתחרר הבוקר לביתו לאחר תקופה ממושכת במלון כפר המכביה.
הכיסה למלון היתה עם דגלי ישראל, מחיאות כפיים וחיבוקים – אבל מעל הכול, זה היה רגע של לב ישראלי אחד פועם.
יוסף חיים יצא מהדלת, ראה את עשרות הנערים שהגיעו לכבודו – והעיניים של כולם נצצו.
רגע של יחד. רגע של כוח. רגע של עם אחד שלא מוותר על בניו.
היו גם מתופפים משני שבטי צופים בעיר (שהם תלמידי בליך אבל הביאו את התופים של הצופים ) ולדעתי כדאי מתופפי שבט צופי רמת גן (צר"ג) ומתופפי שבט צופי רמת חן (צר"ח)
הלב פשוט מתפוצץ מאושר.
ברגעים האלה מבינים מהי רוח ישראלית אמיתית, מהי ערבות הדדית, ומה זה אומר להיות חלק מהעם הזה – עם שמחזיק זה את זה, גם בזמנים הקשים ביותר.
יוסף חיים חזר היום הביתה, אבל הוא לא חזר לבד.
הוא חזר עם חיבוק עצום של תלמידים, מתיכון בליך ואלון – חיבוק שמסמל תקווה, חוסן ואהבה.
עם ישראל חי 🇮🇱
האירוע אורגן ע"י פעילים ממשפחות החטופים
