הגעתי הבוקר לאזור בניסיון להבין מה הוביל לסגירת הסניף הוותיק. בשיחות עם בעלי חנויות סמוכות ואנשים ברחוב עולה כי כבר בשלוש השנים האחרונות התנהלו דיבורים על כך שהסניף צפוי לעבור מהמקום. עם זאת, עבור לא מעט תושבים, המעבר בפועל הגיע בהפתעה.
באופן אישי ביקרתי בסניף בגבעתיים לא פעם. מדובר היה בלשכה מתפקדת היטב – נגישה, מסודרת, וכזו שבה מי שקבע תור מראש נכנס בזמן וללא עיכובים חריגים. בעלי העסקים באזור מספרים כי מאז סגירת הסניף חלה ירידה מורגשת בכמות הלקוחות המזדמנים, כאלה שהיו משלבים סידורים במשרד הפנים עם קניות בסביבה. לדבריהם, הפגיעה הכלכלית כבר מורגשת בשטח.
מן הצד השני, תושבים שביקרו בסניף החדש בברוך הירש 28 בבני ברק – הממוקם סמוך לגבול רמת גן – מתארים תמונה שונה: סניף מרווח יותר, נוח, עם חניות ציבוריות ונגישות משופרת. לטענתם, תנאי השירות השתפרו, גם אם המרחק עבור חלק מהתושבים גדל.
כך או כך, סגירת משרד הפנים בגבעתיים מציפה שוב את המתח שבין התחדשות ושיפור תשתיות לבין תחושת ניתוק ופגיעה בשירות המקומי. השאלה האם מדובר במחטף או במהלך מתבקש – נשארת פתוחה, ותלויה בעיקר בנקודת המבט של מי שנשאל
